הנסיכה מאלכסנדריה
קלאסיקה מוסיקלית מצרית מאת המחזאי היהודי יעקב סנוע הידוע בשמו "מולייר מצרים"
לפרטים נוספים >
צבע המים
המחזה מפנה את הזרקור אל סיפורם יוצא הדופן של התימנים החלוצים שהיו חלק מאנשי העלייה השנייה.
לפרטים נוספים >
שקופית קודמת
שקופית הבאה

רכזים ורכזות יקרים

תיאטרון השחר רב תרבותי מזמין אתכם להכיר את הצגות שלנו

מאושרות סל תרבות ונמצאות בתוכנית גפן

השחר - תיאטרון רב תרבותי | עיטור כותרת

הכירו את כל ההצגות שלנו

הבנות של אבא

טריילר ההצגה "הבנות של אבא"

תקציר

מסעה המרגש של משפחה יהודית מעיראק לישראל.

סיפורו המשפחתי של אליהו סייג ובנותיו פותח צוהר לעולמה של יהדות עיראק בשנים שקדמו לעלייתם לארץ. בעיצומו של חג השבועות תש”א (1941), על רקע עליית הנאציזם באירופה, פורץ פוגרום אכזרי ביהודי עיראק שנמשך שלושה ימים ומאז נקרא “הפרהוד” (ביזה/ שוד/ פוגרום). אליהו, כמו חלק גדול מהקהילה היהודית, מגיע להבנה כי זמנה של משפחתו בעיראק תם.

50 שנה לאחר מכן, בימי מלחמת המפרץ, צוואתו של אליהו מהווה סלע מחלוקת בין בנותיו ומאלצת אותן לצאת למסע מצמרר אל עברן. סודות נחשפים לעיני נכדתו של אליהו ומביאים אותה להבנה עד כמה עברה של משפחתה רודף אותה עד היום.

יוצרים

מחזה: גילית יצחקי / בימוי: אורי גבריאל / עיבוד מוסיקלי להצגה: אורי גבריאל / עריכה מוסיקלית: אפי שושני / תאורה: גולן לוי / תפאורה: ולנטינה סטץ / ניהול הצגה: שגיא אלמוזלינו / תמונות: דליה גל סברדלין / עריכת וידיאו: אליהו אלטוניו

שחקנים

גילית
גילית יצחקי

בתפקיד: ג'ולי

השחר - תיאטרון רב תרבותי | תמונה

אורי גבריאל

בתפקיד: אליהו סייג

אבא

לירית מאש בטיש

בתפקיד: מזל

שרון

שרון מלכי שמש

בתפקיד: מרים

אלי-מנשה

איתמר זנדני

בתפקיד: דהוד

/

איתמר-זנדני

איתמר זנדני

בתפקיד: דהוד

נואית

נואית קדם

בתפקיד: סיגל

/

נופר חיון

נופר חיון

בתפקיד: סיגל

גילית

בתפקיד: ג'ולי

השחר - תיאטרון רב תרבותי | תמונה

בתפקיד: אליהו סייג

אבא

בתפקיד: מזל

שרון

בתפקיד: מרים

נואית

נואית קדם

בתפקיד: סיגל

/

נופר חיון

נופר חיון

בתפקיד: סיגל

אלי-מנשה

אלי מנשה

בתפקיד: דאוד

/

איתמר-זנדני

איתמר זנדני

בתפקיד: דאוד

מהפרעות לעליה לארץ:

דוח ועדת החקירה הממשלתית לפרעות, ראה בד”ר פריץ גרובה, ציר גרמניה בבגדאד, ובתעמולה האנטי יהודית שהפיץ, את הגורם המרכזי לפרוץ הפרעות. בנוסף לכך, גורמים כמו צבא עיראקי מובס, שנאה כמוסה ליהודים ותקופת ביניים בה לא הייתה ממשלה חוקית בשלטון בעיראק, חיזקו את הדעה כי הפרעות היו אירוע חד-פעמי חולף, שיכל להתרחש רק בנסיבות מיוחדות אלה.

אולם המאורעות שקרו זעזעו את היהודים, וחוסר הביטחון, יחד עם החשש להתחדשות הפרעות הניעו חלק מהם, להתארגן להגנה עצמית ולתחייה לאומית. רבים ביקשו לעזוב את עיראק ומהם עלו לארץ ישראל, רכשו קרקעות והשתקעו בה. חלק אחר סבר שהפרעות לא ישנו והם תלו יהבם באפשרויות הכלכליות שנפתחו בפניהם עם הנוכחות הבריטית בעיראק, הקשר עם ארץ ישראל והאופקים הכלכליים הנרחבים של עבודות ועסקים שהביאו לרווחה כלכלית.

בארץ ישראל, עוררו פרעות יוני הדים רבים, ובאפריל 1942 הגיעו ראשוני השליחים של המוסד לעליה ב’ לבגדאד, כשמטרתם: ארגון תנועה ציונית, הגנה ועלייה במחתרת. מאמצי השליחים הופנו בעיקר אל הנוער, שכן ראשי הקהילה ומנהיגיה חששו מפעילות ציונית. כבר בשנה הראשונה לפעילות התנועה הגיע נשק שהוברח באמצעות החיילים היהודים בצבא הבריטי וכמו כן הוברחו מספר קבוצות עולים אשר השתקעו בארץ. כך החל להתרקם מימושו של רעיון העלייה וההתיישבות של יהודי עיראק בארץ ישראל.

הפרהוד (הפוגרום) - מאת יהושוע מאירי

ב- 1 באפריל 1941 פרץ בעיראק מרד נגד השלטון המלכותי, שבמהלכו נתפס השלטון על-ידי קבוצת קציני צבא פרו-נאצים, בראשותו של רשיד עלי אל-גיאלאני.

בין השנים 1932 ו- 1941 עמד בראשות שגרירות גרמניה בבגדאד המזרחן ד”ר פריץ גרובה שתמך בפעילות פאשיסטית ואנטישמית ובהשפעה על אישי ממשל שונים בעיראק, שחלקם הוזמנו לבקר בגרמניה כאורחי המפלגה הנאצית. השגרירות הגרמנית בעיראק רכשה גם את העיתון “אל-עאלם אל-ערבי”, ובו פורסם, בהמשכים, הספר “מיין קמפף” בתרגום לערבית. הימים היו ימים הרי גורל. כוחות הציר גרמניה, איטליה ויפן כבר קצרו ניצחונות מרשימים עם תחילת מלחמת העולם השנייה. באותה עת, כיבוש עיראק היה אמור להיות גולת הכותרת של הצבא הנאצי, שחמד את אוצרות הנפט שלה, במסעו לכיבוש צפון אפריקה, מצריים, פלסטין וירדן. אבל חיל הכיבוש הבריטי הקדים את הגרמנים והתפתחה מלחמה זוטא, בין כוחות ההפיכה העיראקיים הפרו-נאציים, לבין הבריטים,שבסופה נחלה הממשלה העיראקית מפלה, ורשיד עלי אל-גאילאני ופמלייתו, בהם המופתי, נמלטו ב- 29.5.1941 לאיראן ומשם לגרמניה.

בחג השבועות ב- 1 ו-2 ביוני 1941, המון ערבי מוסת התנפל בצורה חייתית לעבר הרבעים היהודיים בבגדאד. גדודים, גדודים התארגנו ובריצת אמוק החלו לזרום לכיוון הבתים חמושים באלות, בנשק חם, בסכינים, בגרזנים ובכלי משחית אחרים וקראו “אטבח אל-יהוד” (לשחוט את היהודים). במעשי הביזה וההרג השתתפו גם שוטרים, חיילים ופלוגות נוער. הם עברו מבית לבית , דרך הדלתות או הגגות, הרגו את הנשים והנערות לא לפני שאנסו אותן, טבחו בגברים ושחטו בילדים. הם גם רוקנו את הבתים, תחת הסיסמא: “מאל אל-יהוד חלא” ) רכוש יהודי מותר לגנוב). הם רצחו כל יהודי שנקלע בדרכם, תלשו אותם ממוניות שירות (עאנה) וקרעו אותם לגזרים. זה היה אירוע אימתני, בלתי נשכח עבור קהילת בגדאד, במיוחד עבור הילדים. זעקות האימה של הטבח הנורא בקעו מתוך הבתים והדהדו מבין הסמטאות. רוב גגות הבתים ברובע היהודי בבגדאד היו שטוחים וחומות נמוכות הפרידו ביניהם, כך שניתן היה לנתר בקלות מבית לבית דרך הגגות ומשפחות רבות ניצלו את המעברים הללו, כדי לחמוק מקצב התקדמותם של הפורעים.

הבשורה לדיכוי המהומות הגיעה מעל גלי האתר, ביום השלישי של הטבח, כשהקריין הודיע על הקמת ממשלה חדשה בראשותו של ג’מיל אל מדפעי ויחידות צבא הנאמנות לבית המלוכה נצטוו להשליט סדר ולירות בפורעים. הוכרז על עוצר והיהודים המשיכו להסתגר בבתיהם גם לאחר שהוא הוסר, כי פחדו לצאת החוצה. על מספר הקורבנות והיקף הנזק בפרעות אלו, פורסמו אומדנים שונים. לפי אחד מהם, נרצחו 180 יהודים, 2228 נפצעו, 242 ילדים הפכו ליתומים, 900 בתים וכמה מאות חנויות נבזזו. היו גם השערות לגבי הקורבנות שגורלם לא נודע ורק כעבור חודשיים נפתרה התעלומה, כשנתגלה קבר אחים גדול בפאתי הגדה המערבית של החידקל. במהלך השנים, יהודים עיראקים שנפגעו מהפרהוד (בנפש או ברכוש) והגישו בקשות לשלטונות גרמניה לקבלת פיצויים, נדחו בטענה מגוחכת, שהפרעות נגרמו על-ידי משטר פרו- נאצי ולא על-ידי משטר נאצי. נשאלת השאלה, מה ההבדל? הלא כתוצאה מהסתה נאצית בניצוחו של שגריר גרמניה בעיראק וחבר מרעיו, התחולל הפרהוד ופרעו ביהודים!

תמונות מהצגה "הבנות של אבא"

צבע המים

טריילר ההצגה "צבע המים"

תמונות מהצגה "צבע המים"

טריילר ההצגה "צבע המים"

תקציר המחזה

המחזה מפנה את הזרקור אל סיפורם יוצא הדופן של התימנים החלוצים שהיו חלק מאנשי העלייה השנייה.

בצל מאבק בין שתי קבוצות המייסדים על אדמת הירדן שבחוף כנרת נרקם סיפור אהבה בלתי אפשרי בין זוהרה בתו של ציון – רב קהילת עולים ממחוז שרעב שבתימן, לבין גדעון – בנו של שמואל, ממייסדי קבוצת כנרת.

דרך הרומן התמים שנרקם, נתקלים השניים בהתנגדויות קשות וכדי לממש את אהבתם נלחמים באפליה, דעות קדומות ובפערים תרבותיים על רקע הקמת יישוב צעיר בארץ ישראל.

יוצרים

מחזה: גורן אגמון / בימוי וכוראוגרפיה: איציק צדיק / ניהול אומנותי: גילית יצחקי / מוזיקה מקורית: אפי שושני / שירה: אמיתי אריכא / תאורה: אורי מורג / תפאורה: ארז בן חיים / תלבושות: ולנטינה סטץ / תמונות: דליה גל סברדלין + יקיר שוקרון / עריכת וידיאו: רדי רובינשטיין / גרפיקה לפוסטר: דור מור יוסף

שחקנים

גילית

בתפקיד: גאולה

שרון-אלכסנדר

בתפקיד: שמואל

שי

בתפקיד: ציון

ניר

בתפקיד: יחיאל

נופר חיון

נופר חיון

בתפקיד: זוהרה

השחר - תיאטרון רב תרבותי | איתמר אליהו

איתמר אליהו

בתפקיד: גדעון

אמיתי

אמיתי אריכא

בתפקיד: שירה

תקציר הפרשה

בשנת 1910 החליטה קבוצה של 20 משפחות בראשותו של המורי הרב דוד בן ישראל צאירי (אלשריעה , ) מן הכפר שעובה שבמחוז הדרומי שבתימן, שרעב, להגר לארץ ישראל. כעבור יותר  משנה הגיעה הקבוצה לנמל חיפה ושם התפצלה: חלק מהמשפחות עברו לעבוד ביבניאל, וחלק בזיכרון-יעקב ובחדרה. לאחר כעשרה חודשים התאחדו 20 המשפחות ויחד עם הרב דוד בן ישראל עלו לגליל.הם נסעו ברכבת מחדרה לצמח, ומצמח הלכו ברגל לחוות כנרת. בין צמח לחוות כנרת התפצלה הקבוצה: ארבע משפחות התיישבו ביבנאל  ו- 16 משפחות עם הרב דוד בן ישראל התיישבו בחוות כנרת, שהייתה באותם ימים חוות פועלים בראשותו של אליעזר יפה. התימנים הגיעו לכנרת בחודש נובמבר 1912 (תרע”ג)והועברו ממנה לאחר 18 שנים, ב 5 –באוגוסט 1930 למושב העובדים שליד רחובות-מרמורק.

שליחותו של שמואל יבניאל לתימן-החיפוש אחר “פועלים טבעיים”

בתאריך 16.12.1910 (ט”ו בכסלו תרע”א) התחיל יבניאלי את מסעו לתימן מיפו ובתאריך 2.1.1911 (ב’ בטבת  תרע”א) הגיע אל העיר עדן שבתימן. 

השליחות של יבניאלי זכתה לשבחים רבים בהיסטוריוגרפיה הציונית. בשנת 1912 הגדיר רופין את מטרת השליחות: “נחוץ למושבות אלמנט שאין לו דרישות והמסוגל להתחרות עם הערבים שגם להם אין דרישות. אלמנט כזה הם יהודי תימן… ואכן, כבר בשלב ההכנות תכנן יבניאלי מסלול שיעבור במקומות שהוא ידע עליהם מראש שיש בהם עובדי אדמה. 

שילוב המאבק על “כיבוש העבודה” עם המאבק על “כיבוש הקרקע”

כדי לפתור את בעיית העבודה העברית הוצעו שני רעיונות: הראשון, שילוב של המאבק על “כיבוש העבודה” עם המאבק על “כיבוש הקרקע , ” כלומר רכישת קרקעות בהון לאומי ועיבודן באמצעות יישובים שיתופיים כמו הקבוצה, מושבים שיתופיים והקיבוץ. והשני היוזמה להביא יהודים מתימן שיחליפו את הפועלים הערבים.

המחזה נכתב על בסיס עבודת דוקטורט מפורט של דוקטור סמדר כהן , שנעשה על  פרשת “תימני כנרת” ומבוסס על סיפורם. 

תמונות מהצגה "צבע המים"

חמש דקות ארוכות

תקציר המחזה

ב 5 ליוני 1967 יוצא חיל האוויר הישראלי למתקפת פתע מול צבאות ערב. חיל האוויר הישראלי השיג עליונות אווירית וגרם להצלחתה של ישראל במלחמה. כנקמה, עוצר השלטון המצרי כ- 300 גברים יהודים.

נאמר להם שהם נלקחים ל – 5 דקות, על מנת לבדוק את תעודת התושב שלהם.

הם הוחזקו בתנאים קשים, ללא הליך משפטי, במשך שלוש שנים. רק בשל יהדותם.

שחרורם וגירושם ממצרים לאחר מכן, היא תולדה של מחוות מצריות לספרד, צרפת, ארה”ב וארגונים בינלאומיים שהתערבו לטובת היהודים.

“הרגשנו בטעם החירות והחופש ההרגשה הזכירה לנו את הרגשת אבותינו בעת יציאת מצרים”

המחזה נכתב בהשראת ספרו של עובדיה ירושלמי “חמש הדקות הארוכות” שזכה בפרס ראש הממשלה לעידוד חקר קהילות ישראל בארצות ערב ואיראן בשנת 2018.

יוצרים

מחזה: גילית יצחקי | בימוי וכוריאוגרפיה: איציק צדיק | דרמטורגיה: הדר גלרון | מוזיקה מקורית: אפי שושני | תפאורה: זאב לוי | תאורה: זיו וולושין | שירה: תמר שווקי | תלבושות: אביעד אריק הרמן | ביצוע תלבושות: ולנטינה סטץ | תמונות: דליה גל סברדלין, רדי רובינשטיין | עריכת וידיאו: רדי רובינשטיין | קריינות: מטיאו מתתיה

שחקנים

מוריס-כהן

בתפקיד: עומר

שי

בתפקיד: פארוק

דן פרידמן

דן פרידמן

בתפקיד: עובדיה

גילית

בתפקיד: לילי

תמיר-גינזבורג

תמיר גינזבורג

בתפקיד: זכריה

יובל לבני / אילן זכרוב

בתפקיד: סלים

השחר - תיאטרון רב תרבותי | איתמר אליהו

איתמר אליהו

בתפקיד: חסן

שרון

בתפקיד: השגרירה

תמונות ההצגה "חמש דקות ארוכות"

הנסיכה מאלכסנדריה

טריילר ההצגה "הנסיכה מאלכסנדריה"

תקציר המחזה

מאת: יעקב סנוע
תרגום: מטיאו מתתיה
עיבוד: עדן אוליאל

בימוי: אילנה ללצ’וק
ייעוץ אמנותי: ליאור אשכנזי
מוסיקה: דניאל סלומון
מיתוג הצגה: שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות

קומדיה מוזיקלית שנונה מאת המחזאי היהודי מצרי יעקב סנוע בעיבוד עכשווי מרענן .

ברגע שעקביה המעוצבים של אמא מרים דורכים  בביתה באלכסנדריה, כל הצרות נופלות על ראשה.
 זה עתה שבה מסיבוב דאווין בפריז בין עשירים וסירי בשר ועכשיו היא מגלה שבתה בכורתה רוצה
להתחתן עם הצייר ?! לא במחזה שלה !
בעודה רוקמת שידוך חדש ואירופאי לבתה הסוררת, כל המשפחה מתגייסת לעזור לזוג הצעיר לממש את אהבתם.

קומדיה מצרית רב תרבותית על הניסיון הנואש של ה”מתעשרים החדשים” לטפס בסולם החברתי ולהרגיש שווי ערך .
ועל משפחה אחת בעיר נמל אחת שבדרך להיות “אירופה הקלאסית” יצאה לגמרי מכלל שליטה.

על המחזאי:

העיתונאי והמחזאי יעקב ג’יימס סנוע (1839-1912)  שידוע כמייסד התיאטרון המצרי קיבל את הכינוי “מולייר מצרים” בעקבות שלל מחזותיו שהושפעו מדמויות ועלילות הקומדיה דל ארטא.
סנוע היה  מחזאי מצליח שכתב למעלה מ – 30 מחזות . הוא כתב ביותר מ – 7 שפות וחגג ביצירותיו את הרב תרבותיות הנובעת מהחיים בעיר נמל. 

סנוע , היה מחלוצי עולם העיתונות המצרי ומייסד כתב העת הסאטירי בעל הכותרת הסרקסטית “אל נאטארה” ( בעל המשקפיים.) בעולם שבו כתב העת היה פלטפורמת התקשורת העיקרית, סנוע היה בהחלט אמון על עיצוב התודעה של בני דורו וברוחו החתרנית דאג לבקר לא מעט את השלטון והיה הראשון שהעז לפרסם קריקטורות עם אמירה חברתית נוקבת. 

דווקא הרוח המהפכנית של בעל המשקפיים בהחלט הכרחית לאטמוספירה התיאטרונית הישראלית שמבקשת להזמין לחיקה קולות נוספים והכרחיים ליצירת  תיאטרון ישראלי  שלם המחובר לשורשיו העמוקים  ביותר. 

בהמשך לעשייה  החברתית שחרט על דגלו , מבקש תיאטרון השחר רב תרבותי  להוציא לאור את המחזה “הנסיכה האלכסנדרונית” וכך לתת במה ישראלית  למחזאי ואיש תיאטרון פורץ דרך, שבפועלו, בשפתו ובעשייתו האמנותית מהווה גשר אמיתי בין תרבויות. 

יוצרים

מחזה: יעקב סנוע | עיבוד: עדן אוליאל | בימוי: אילנה ללצ’וק | מוסיקה ופזמונים: דניאל סלומון | ייעוץ אומנותי: ליאור אשכנזי | תרגום: מטיאו מתתיה | תפאורה: זאב לוי | כוראוגרפיה: רום סכר | עיצוב תלבושות: שירה וייס | תאורה: זיו וולושין | ניהול אומנותי: גילית יצחקי | ניהול הפקה: איציק צדיק | ע. במאי: יובל חסן | קורפטיטור: נדב רובינשטיין
| צילום וידאו וסטילס: רדי רובינשטיין | מיתוג: שנקר

שחקנים

חליפה נאטור – איברהים | גילית יצחקי – מרים | שרון מלכי – מברוכה | סימור דניאל – עדילה |
בר גול קריגר – קרולינה | רם גואטה – חססני | ירדן טיגר – יוסוף/ויקטור | סימו אלימלך – שגריר

תמונות מהצגה "הנסיכה מאלכסנדריה"

להזמנות חייגו 050-6398300 / 03-6420955

או מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי:

גלילה לראש העמוד
אשמח לשוחח
אפשר לעזור לך?
שלום, נעים מאוד.
איך אפשר לעזור לך?
דילוג לתוכן