לירית מאש-בטיש (נולדה ב-5 בדצמבר 1970) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית.

נולדה וגדלה בקיבוץ גזית בעמק יזרעאל לישראל ואריאלה מאש, עולים חדשים מבואנוס איירס, ארגנטינה, וציונים נלהבים. לירית היא הבת הבכורה במשפחה ולה אח אורי, ואחות דפנה. מגיל 8 עד 16 למדה לנגן בכינור והייתה בתזמורת הקשתנים של בני הקיבוצים. בגילאים 10–13 שהתה עם משפחתה ברומא, שם היה אביה בשליחות מטעם השומר הצעיר. ברומא נחשפה לאמנות, אוכל, מוזיקה ולשפה האיטלקית. בצבא שירתה כמד”סית במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בהיותה בת 16 עברה לגור אצל דודיה ברמת השרון ולמדה אמנות פלסטית בתיכון אלון.

למדה שבעה חודשים בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין ואחר-כך עברה למסלול התלת-שנתי בבית צבי, אותו סיימה ב-1997. בין תפקידיה הבולטים בבית צבי היו אופליה ב”רומיאו ויוליה” ומגי ב”הטחנה על שפת הנהר”. בכיתתה למדו בין השאר אמיר קריאף, מיכל ויינברג, זיו מאיר ומיכל צפיר.

במהלך השנה השלישית ללימודיה כבר הצטלמה לסדרת הטלוויזיה “מרחב ירקון” בבימויו של חיים בוזגלו. בשנת 1997, מייד בתום לימודיה, שיחקה בשתי הצגות בתיאטרון חיפה: בתפקיד לינה בובת הפיתום בהצגה “גטו” מאת יהושע סובול ובבימויו ובתפקידים דבורי והפרקליטה בהצגה “משחקים בחצר האחורית”, מאת עדנה מזי”א, בבימויו של עודד קוטלר. במקביל לכך הצטלמה לסדרה “זינזאנה” בבימויו של בוזגלו. היא גילמה את דמותה של לונה, ספרית שנאנסה והאנס איים עליה בהפצת הסרט. בתגובה לכך דינו (עובד זיתוני) שמאוהב בה, רוצח את האנס. לונה מסתירה אותו ונכנסת לכלא כשותפה לרצח. מאש שיחקה בסדרה “שלווה” בבימויו של בוזגלו, בה גילמה את דמותה של לורה, שמגיעה לבית משוגעים אחרי שימוש יתר בסמים. היא שיחקה גם בסרטים “פגישה עיוורת”, “סרק סרק” ובסדרות “אשליות” ו”בית המשאלות”, ארבעתם בבימויו של בוזגלו.

לירית מאש שיחקה בתפקידים רבים בישראל, גם בטלוויזיה, בסרטי קולנוע ועל הבמות.

לירית מאש משתתפת בהצגה ‘הבנות של אבא‘ ובהצגה ‘5 דקות ארוכות‘ מבית השחר – תיאטרון רב תרבותי