גילית יצחקי

בוגרת בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי"  1994, בת לעולים ציונים מעיראק שפעלו בשיתוף עם הסוכנות הציונית להצלת קהילת בגדד.

זכתה בפרס אח"י על תרומתה החלוצית במחקר,כתיבה והפקת ההצגה "הבנות של אבא" ובהקמת תיאטרון .

"הבנות של אבא" מחזה הביכורים של התיאטרון אותו כתבה יצחקי, פותח צוהר לעולמה של יהדות עיראק בשנים שקדמו לעלייתם לארץ. לצורך כתיבת המחזה יצאה יצחקי לעבודת מחקר שארכה 5 שנים, במהלכה נחשפה לעניין הרב ולקוי הדמיון בין סיפור קהילת יהדות עיראק ולסיפורם של רבים אחרים מקהילות יהדות ערב. כך הסיפור האישי הפך לאוניברסאלי, מצא דרור והפך למשקף חלק בפסיפס הארץ ישראלי המורכב.

לאחרונה הובא המחזה לדפוס בצירוף רקע היסטורי ומהלכים פוליטיים של התקופה ומאמר פרי עטו של פרופסור יוסי יונה, והוא נלמד היום בכמה בתי ספר בארץ כמומלץ בדו"ח ועדת ביטון.

ובנימה אישית:

בעת השלום עם מצרים נסללה הדרך לנסוע בבטחה לאלכסנדריה וקהיר, אז, היו יוצאים הורי לצרוך תרבות בתיאטראות ובהיכלי הקונצרטים במצרים והיו חוזרים נרגשים ומספרים לי ולאחי על החוויה הייחודית ועל ההזדמנות לצרוך תרבות שמשקפת את תרבותם.

חוויה זו השפיעה עלי וגרמה לי להבין את הצורך בהקמת התיאטרון, וכך יצאתי למסע שליחות על מנת לממש את החזון התרבותי ולהקים בית אמנותי שיטפח ויפיק תכנים שייצגו בצורה נאותה, שוויונית, ומשקפת את שלל גווני החברה הישראלית על תרבויותיהם השונות, ולהביאם לנראות הציבורית בישראל.