אוּרי גבריאל (נולד ב-3 באפריל 1955) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ומדבב ישראלי. זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2005.

אורי גבריאל נולד במעברת מגדיאל לברטה (לשעבר פהימה) וגבריאל גבריאל שעלו מעיראק. אביו עלה ב-1951 ואילו אמו מעט לפני כן, בעלייה הבלתי לגאלית. כשהיה גבריאל בן חמש, עברה המשפחה ליפו, ובגיל 12 עקרה מיפו לשכונת תל גיבורים בחולון וממנה לשכונת פרדס כץ החילונית שבעיר החרדית בני ברק. מגיל 17 שיחק גבריאל בתיאטרון השכונתי. גבריאל עדיין מתגורר בשכונה זו.

המעברים התכופים מעיר לעיר לא היו קלים לגבריאל והוא נשאר כיתה ולבסוף שובץ בכיתת טעוני טיפוח בבית הספר היסודי ומשם לבית ספר תיכון מקצועי, בו למד חַרַטוּת. מבית ספר זה נפלט גבריאל לאחר שנה וחצי ועבד בעבודות מזדמנות.

לאחר שרות צבאי קצר, ממנו שוחרר בשל חוסר התאמה, המשיך גבריאל לעבוד כשחקן. בהמשך למד משחק ותיאטרון בסטודיו למשחק ניסן נתיב בין השנים 1977-1979.

פרסומו של גבריאל בא משני תפקידים: התפקיד הראשי הראשון שלו בטלוויזיה, בפרק אחד מהסדרה “גם אנו שופטים” (1975), והתפקיד הראשי הראשון שלו בקולנוע, בסרט “מתחת לאף” (1982). על משחקו בסרט “מתחת לאף” זכה בפרס שחקן השנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.

אורי גבריאל שיחק בתפקידים רבים בישראל, גם בטלוויזיה, בסרטי קולנוע ועל הבמות.

אורי גבריאל משתתף בהצגה ‘הבנות של אבא’ מבית השחר – תיאטרון רב תרבותי