עוד על המחזה - פרדס כץ רמת אביב...

הם מוחקים זהות אחת ונאלצים לקבל זהות אחרת בתהליך מהיר מאוד, חד וכפוי שנובע מכוונות טוב אבל תולש מהם כל כך הרבה.
בנוסף פותח המחזה צוהר לסיפור הקמתם של המעברות בארץ בשנים שלאחר קום המדינה .
בן גוריון : " יש לי מדינה אין לי עם " אז העם הגיע! היגע בהמוניו! והארץ הייתה ענייה והעם ייושב במעברות שהיו אמורות להיות תחנת "מעבר"
וכך הפכו תושבי המעברה לחלוצים בעל כורחם .
המעברות שהיו התחנה הראשונה בתהליך ההיטמעות של דור ההורים. סיפור המעברות מזוהה עם מצוקה, קיפוח ונתפס כסוגיה מזרחית מובהקת.
רוב תושבי המעברות עבדו בבנייתה של הארץ הזו, אבל המדינה לא אפשרה להם לקטוף את פירות שנטעו בעצמם. הבלוקים של פרדס כץ היו המשך של המעברה וגם מי שיצא משם, ואולי העדיף לשכוח את המעברה, היא חיה בתוך העולם שעיצב אותם.
סיפור עלייתם, תרומתם נעדר עד כה מהנרטיב הישראלי ובכך הושתקה תרבותן מורשתן ותרומתן של קהילות אלה בבניית הארץ.