בני  תורתי

נולד בבית שאן וגדל בשכונת התקווה בת"א.

בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. בין יתר המקצועות שעסק בהם: מדריך חבורות רחוב, במאי ותסריטאי, עיתונאי בעל טור.

בתחילת שנות ה-70 השתתף בסדנת תיאטרון לנוער של עריית תל אביב, במהלכן הועלו מחזות המחאה הפנתר, וקרם באווריה, והשתתף בחוג קולנוע לנוער במסגרתו יצר מספר סרטים קצרים.

עבד כמדריך חבורות רחוב מטעם עריית תל אביב בשכונת התקווה, וכפר שלם. בתקופה זו לקח חלק נכבד בפעילות חברתית בשכונות, היה בין מקימי תנועת אל"ה (אזרחים למען השכונות). תנועה בעלת אוריינטציה חברתית שפעלה למען שוויון זכויות בשכונות.

עם סיום לימודיו ביים את סרטו הקצר הראשון יוננם. הסרט זכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים  הבינלאומי ירושלים 1988.

סרטו השני "גגות של ברזנט" תיעד את מאבקם של מחוסרי הדיור ומפוני השכונות, שהקימו מאהלי מגורים בכל הארץ. הסרט מתמקד במשך כשנה וחצי, במאהל בשכ' התקווה.

היה ממקימי עיתון "הפטיש" – עיתון חברתי לוחם, בעיתון זה גם פרסם טור אישי בשם קו-16 וכתב על נושאי תרבות בכלל וביקורת מוסיקה מזרחית בפרט. מאוחר יותר הצטרף לעיתון "חדשות" הוא כתב במוסף לענייני חברה של העיתון. כתב טורים אישיים בשם חראקות, וויקטור המובטל. כמו כן כתב טורים שעסקו בנושאים חברתיים ותרבותיים  גם בעיתון ידיעות אחרונות .

זכה בפרס שרת המדע והאמניות לבמאים ותסריטאים.

סרטו הראשון באורך מלא "כיכר החלומות" זכה ב פרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומיים מונפלייה בצרפת ובפרס התסריט הטוב ביותר, בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בוולנסיה ספרד. היה מועמד ב- 13 קטגוריות מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע. (פרס אופיר) מתוכם זכה ב- 5 פרסים, ביניהם פרס הבימאי הטוב ביותר לתורתי עצמו.

ב- 2002 נבחר ליקיר העיר תל אביב, בתחום הקולנוע וזכה בפרס שר התרבות והמדע לאומנות הקולנוע לשנת 2007.

סרטו השני באורך מלא "בלדה לאביב הבוכה" זכה בארבעה פרסים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע. וכן זכה בפרס המוזיקה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ירושלים.

בשנת 2012 זכה פרס הוקרה "ליבי במזרח" קואליציית הארגונים החברתיים על תרומתו לחברה הישראלית ובפרס לנדאו לאמניות ומדעים.

זכה במענק פיתוח תסריט מקרן לעידוד הקולנוע הישראלי. על התסריט העיירה- סרט קולנוע עלילתי עליו עמל כעת, מחווה לשפת האידיש ולסופר שלום עליכם.